פסק-דין בתיק תע"א 11811-09

פתיח ותשתית עובדתית

1.                 המחלוקת העיקרית מושא הליך זה נוגעת לנסיבות סיום עבודתה של התובעת, וזכאותה לפיצויי פיטורים כתוצאה מכך. מחלוקת נוספת נוגעת לזכאותה לגמול שעות נוספות.

2.                 מטעם התובעת העידה היא עצמה. מטעם הנתבעת העיד מנהלה מר יעקב גבאי.

3.                 להלן עובדות הרקע:

א.                 הנתבעת - דיסקרט בע"מ - הינה רשת חנויות בגדים לנשים, אשר לה למעלה מ - 30 סניפים ברחבי הארץ.

ב.                  התובעת, גב' תהילה אלמליח, עבדה כמוכרת בחנות המפעל של הנתבעת בגבעת שמואל (להלן: החנות), החל מיום 22.11.04.

ג.                   התובעת עבדה בעבודת משמרות, וקיבלה שכר שעתי אשר עמד - בתקופה האחרונה לעבודתה - על סך של 30 ש"ח לשעה.

ד.                  ביום 28.10.09 כתבה התובעת מכתב למנהלת החנות גב' תמי גבאי (נספח ה' לתצהירה), במילים הבאות:

"... עד היום מתכונת עבודתי כ - 186 שעות עבודה בחודש. בתאריך 25.10.09 הודעתם לי שאתם מקצצים שעות עבודה ממשרתי כ - 50 שעות. כידוע לכם זה מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה. בפניכם שתי אופציות אפשריות מבחינה חוקית: (1) או שאתם מחזירים את השעות למשרה שבה עסקתי עד היום שהם כ - 186 שעות חודשיות. (2) אפשרות שנייה לקבל מכתב פיטורים בשל הרעת תנאים. מצפה לתשובה בזמן הקרוב".

התובעת העידה כי לאור המכתב לא הופחתו שעות עבודתה, והיא המשיכה לעבוד כרגיל.

ה.                 בסוף חודש נובמבר 2009 (לטענת התובעת - ביום 30.11.09; לטענת הנתבעת - ביום 25.11.09) התבקשה התובעת - תוך כדי משמרת - לעזוב את החנות, בשל טענות שהועלו כלפיה להפרות משמעת מתמשכות. התובעת התבקשה לעבור לעבוד בחנות הנתבעת בקניון איילון ברמת גן, אך היא הודיעה שאינה מעוניינת בכך וסירבה בתוקף לעזוב את החנות; לבסוף עשתה כן רק לאחר שהוזמנה למקום משטרה. מאז אותו יום ועד ליום 10.12.09 לא התייצבה התובעת בחנות או במשרדי הנתבעת.

ו.                   ביום 1.12.09 הגישה התובעת - בעצמה - שני כתבי תביעה לבית הדין. באחד מהם - התיק שלפנינו - דרשה פיצויי פיטורים, ובשני - דמ"ש 8094/09 - דרשה חלף הודעה מוקדמת (להלן: התיק הנוסף).

ז.                   ביום 10.12.09 הגיעה התובעת למשרדי הנתבעת על מנת לקחת את שכרה, ונפגשה עם מנהל הנתבעת מר יעקב גבאי. במהלך הפגישה הוצע לתובעת פעם נוספת לעבור לחנות הנתבעת בקניון איילון ברמת גן (להלן: החנות החלופית). התובעת נתנה הסכמתה לכך, לטענתה כיוון שאולצה לכך כתנאי לקבלת שכרה; בהמשך היום חזרה בה והודיעה כי אינה מעוניינת בכך. לטענתה, לא ניתן היה לחייבה להמשיך ולעבוד בהתחשב במערכת היחסים שנוצרה בינה לבין מנהלי הנתבעת, וכאשר העברתה לחנות החלופית מהווה הרעת תנאים.

ח.                 ביום 18.2.10 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת בתיק הנוסף, בהעדר הגנה והעדר התייצבות, והתובעת גבתה בגינו באמצעות לשכת ההוצאה לפועל סך של 6,700 ש"ח. לאחר שהנתבעת הגישה בקשה לביטולו של פסק הדין, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה פסק הדין בתיק הנוסף יבוטל והתיק ייסגר; יוגש כתב תביעה מתוקן במסגרת התיק שלפנינו בהתייחס לכלל טענות התובעת; הסך שנגבה על ידי התובעת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל יישאר בידיה; ומתוכו ייחשב סך של 2,500 ש"ח כהוצאות משפט בגין ביטול פסק הדין, וסך של 4,200 ש"ח ייזקף על חשבון פסיקת בית הדין בתיק שלפנינו (החלטה מיום 22.11.10). 

ט.                 בהתאם להסכמת הצדדים, הגישה התובעת בתיק זה כתב תביעה מתוקן, במסגרתו תבעה פיצויי פיטורים וגמול שעות נוספות.

נסיבות סיום העבודה

התשתית העובדתית

4.                 התובעת העידה כי בסוף חודש אוקטובר 2009 הודיעה לה הנתבעת כי בכוונתה לצמצם את משמרותיה באופן שיביא להפחתת היקף משרתה
בכ - 50 שעות חודשיות. כיוון שהייתה זקוקה לכסף לצורך מחייתה, הביעה התנגדותה לכך בכתב (נספח ה' לתצהירה - אשר צוטט בסעיף 3(ד) לעיל), ולבקשתה הוחזר היקף משרתה למתכונתו הקודמת. עם זאת, מאותו מועד חלה התדרדרות ביחסים האישיים בינה לבין מנהלת החנות גב' תמי גבאי, ולדבריה " תמי החלה להתנכל לי, להעליבני ולהשפילני ליד לקוחות הסניף ללא כל סיבה נראית לעין" (סעיף 11.4 לתצהירה). התובעת הוסיפה כי גב' גבאי אף לקחה ממנה את כרטיס הנוכחות שלה, ובמהלך חודש נובמבר 2009 מסרה לה שאין צורך בעבודתה ביחס לחלק מהמשמרות אליהן התייצבה.